צום י"ז בתמוז שהוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש. חומת ירושלים נבקעה בי"ז בתמוז וטיטוס וחילותיו פרצו לעיר, מה שהביא לחורבן בית שני. בבית ראשון הובקעה חומת העיר בט' בתמוז, אך יום התענית אוחד וצורף ליום י"ז בתמוז. שלושה שבועות אח"כ ביום ט' באב נחרב בית המקדש השני.

על ידי הצום, אנחנו מתאבלים על חמישה דברים שאירעו ביום י"ז בתמוז: שבירת הלוחות, ביטול קורבן התמיד, הובקעו חומות ירושלים, אפוסטומוס שרף את התורה והועמד צלם בהיכל.

שלושת השבועות שבין צום י"ז בתמוז ל-ט' באב נקראים "ימי בין המצרים" ונוהגים בהם מנהגי אבלות: ממעיטים בימים אלו בשמחה, לא מסתפרים ומתגלחים, לא שומעים מוסיקה, לא מתחתנים, לא מתחדשים בבגדים חדשים, נוהגים שלא לעשות עסקאות וכן נוהגים להרבות באהבת חינם שכן שנאת חינם היא שגרמה לחורבן בית המקדש השני.

הצום מתחיל בעלות השחר ונמשך עד צאת הכוכבים.